חינוך לאזרחות 

חזון צוות חינוך לאזרחות

הסיפור שלנו:

לחנך נוער לאהבת אדם באשר הוא אדם וכיבוד זכויותיו.
פיתוח חשיבה ביקורתית, תודעה אזרחית ועמידה כנגד עוולות, גזענות ובורות מתוך הבנה שידע זה
כוח ויש בכוחנו להיות מעורבים, לפעול ולהשפיע על מנת שנוכל לחיות בחברה מתוקנת השואפת לצדק ולוקחת אחריות על מעשיה.

יעדים – חינוך לאזרחות בבית ספר "עמק החולה"

1. לייצר אמפתיה בקרב בני הנוער כלפי האחר.
2. עידוד תלמידים לעשייה חברתית-אזרחית.
3. לייצר מרחב לשיח פתוח וסובלנות לדעות האחר (לתת אפשרות לכל תלמיד להביע את דעתו).
4. להציג את המורכבות של הסוגיות בחברה הישראלית ובעולם כולו.
5. מעורבות בחיי קהילת בית הספר – מורים ותלמידים.

"האבנים הגדולות" – מה מניע אותנו וחשוב לנו כמחנכים לאזרחות?

חשיבה ביקורתית, תודעה אזרחית, לטפל בעוולות גזענות ובורות, ידע זה כוח, חירות, דמוקרטיה.
הסיפור שלנו, חיי היום יום, צדק, אחריות, תיקון חברה, זכויות אדם, האדם במרכז, חינוך לפעולה.

החיבור שלנו למקצוע – תרבות פוליטית דמוקרטית ישראלית

עקרון הפלורליזם– מאמינים שלכולם יש "מקום בשולחן" ושכל מי שיושב בשולחן מעשיר ותורם לזהות המשותפת של כולנו, גם אם איננו מסכימים איתו. ריבוי הדעות מעשיר אותנו ומעשיר את השיח ויש מקום ותפקיד גם למי שנמצאים בקיצון ובשוליים.

הגבולות היחידים מבחינתנו הם גבולות החוק- לא להסתה לאלימות, לא לשיח גזעני. כן לכוון את מי שמנהל שיח שכזה למקום שיכול להפרות את השיח ולא לגדוע אותו, לדבר לגופו של עניין ולנמק ולא לגופו של אדם ולשתק.

עקרון הסובלנות– מאמינים בטוב הקיים בחברה הישראלית. מאמינים כי דרך מפגשים (כל מפגש) אנחנו מחזקים את עקרון הסובלנות. ללמוד את המאפיינים והשסעים, בלי שיפוטיות, מתוך הערכה והכלה, מתוך הקשבה רדיקלית. יש להדגיש כי אנחנו לא מנסים לעקר את הבעת הדעה, להיפך, אנחנו יכולים לשנות דעות קדומות או לחזק את דעתנו על ידי בקיאות והכרות אמיתית עם כל גווני החברה הישראלית.

"אין אני חושב זאת לאסון שעם ישראל מתחלק לשבטים. אנו יודעים כי מאז ומעולם היינו מחולקים לשנים עשר שבטים. לאילן שלנו היו הרבה ענפים והם נשאו הרבה פירות, וטוב לאילן שענפיו מרובים… ולפיכך חושב אני לחסרון גדול, אילו לא היינו מרובי פרצופים כל כך והיה לנו רק פרצוף אחד. מובן, שצריכה להיות נשמה אחת ולב אחד, אבל ככל אשר ירבו אברינו וענפינו כן יגבר כוחנו, ולא הייתי רוצה כלל וכלל שיבטל לא רק אחד מששים, אלא אפילו אחד מאלף מהאומה. להפך, כל אחד יחיה על פי דרכו ועל פי רוחו, וכל ענף ישא את פריו, אבל על כל הענפים להתחבר לגזע אחד"

(חיים נחמן ביאליק, "תחיית הספרדים", בהסתדרות "חלוצי המזרח" בירושלים, אדר תרפ"ז)

עיקרון ההסכמיות– מאמינים שכמחנכים לאזרחות, עלינו לחפש את "הטוב המשותף" שיש בנו. המחלוקת אינה מרתיעה אותנו . המחלוקת היא בסיס להתקדמות ולהתפתחות , כל עוד היא נעשית "לשם שמיים". ההסכמות הן אלה המחזקות את החברה הישראלית המגוונת והמורכבת כל כך. אנו צריכים לחתור להסכמות כשמעלינו משקלה הכבד של ההיסטוריה ,המלמדת אותנו מה קורה לעם היהודי כשאין הסכמות וכאשר מתחוללת בקרבנו 'שנאת חינם'.

"מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים. מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם" (תלמוד בבלי)

ההכרה במורכבות– ההבנה שכול אדם הוא עולם מלא, אין אדם הזהה למשנהו. זה יכול להיות ממש דומה, כמעט זהה לחלוטין, שקשה להבחין בהבדלים, כמעט אחיד באופן מוזר, אבל זה אף פעם לא אותו דבר.

זה נכון שאנחנו חיים בעידן של "פוליטיקה של זהויות", אבל אחרי הכול, כל אחד פה מיוחד.

אדם שמקשיב הוא אדם שמעז לסכן את העמדות שלו. בית הלל הסתכנו בהקשבה, ולכן ההלכה נקבעה כמותם. לא משום שהם תמיד צודקים, אלא משום שהם היו מודעים לכך שהם לא תמיד צודקים.

(מיכה גודמן, מתוך: "מלכוד 67", עמ' 14)

תפיסת תפקידנו כמחנכים לאזרחות – "אני ואתה נשנה את העולם"

אנחנו מלמדים ידע תיאורטי ומקצוע דיסציפלינארי, אבל אנחנו מאמינים שהמטרה המרכזית שלנו היא לא להעביר ידע, אלא להעביר ערכים, להשפיע על התפיסה, הזהות והרצון לפעולה של התלמידים (ולא רק…).

במילים אחרות: אנחנו לא "מורים לאזרחות", אנחנו "מחנכים לאזרחות".

כמחנכים לאזרחות, התפקיד שלנו לא מתחיל ומסתיים בכותלי הכיתה ובמסגרת קבוצת הלמידה, אנחנו רוצים להשפיע.

להשפיע על תלמיד, להשפיע על כיתה, להשפיע על מורים, להשפיע על בית הספר, להשפיע על המרחב הגיאוגרפי הגלילי, להשפיע על המדינה, להשפיע בבחינת "אני ואתה נשנה את העולם".

"אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם מאמין.

אדם שמאמין בבני אדם, ביכולת שלהם לחולל שינוי, לעצב מציאות ולצעוד בדרכים חדשות.

אדם שאינו מרפה, גם כאשר האמונה והחלום נקברים תחת אבק השגרה והיום-יום, גם כאשר הזיעה הניגרת ממליחה את העיניים וקשה לראות את הדרך".

(חילי טרופר, מתוך המבוא לספרו "מקום בעולם: מחשבות על חינוך", עמ' 11)

"שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך".
(שאול טשרניחובסקי)
אנחנו מאמינים.